איך מאחסנים

אחסון

יין הוא מוצר חי, ובבואנו ליישן בקבוקי יין אנו צריכים לזכור שאין שני יינות דומים, ואין אפילו שני בקבוקים דומים. כל יין מתנהג אחרת בזמן היישון- יש יינות המסוגלים להשתבח במשך 20 שנה, בעוד אחרים מיועדים לצריכה תוך 6 חודשים בלבד. כדי לדעת האם יין מיועד ומסוגל להתיישן לאורך זמן, יש להכיר את היין, את אופי הייצור והיישון בעץ שלו וללמוד מהיקב וממבקרי היין מה ההערכה לגבי כושר ההתיישנות שלו.

יין בבקבוק מגיב לכל דבר שקורה מחוצה לו- בעיקר לטמפרטורה, אך גם ללחות, אור ותנועה, ולכן אנו נדרשים לשמור על כל הגורמים הללו בעת אחסון יין לתקופה ממושכת.

טמפרטורה- הטמפרטורה המקסימלית שיין יכול לסבול היא 25 מעלות. מעל לטמפרטורה זו היין יתחיל להשתנות, ואנו נשתה משהו אחר ממה שהיינן התכוון. בארץ חמה כמו ישראל טמפרטורה כזו לא זמינה כל הזמן, ולכן לאחסון בבית לתקופה קצרה בלבד (חודשים ספורים) רצוי לשים בקבוקי יין בארונות הכי קרירים, קרוב לרצפה, ובמקום שאינו חשוף לחום כגון אור שמש ותאורה, מכשירי חשמל  וכו'.

טמפרטורה

הטמפרטורה האידיאלית לאחסון יין לתקופה ארוכה היא בין 13-16 מעלות צלזיוס. ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר, כך היין יתפתח ויתבגר לאט יותר. במרתפי יין בעולם זהו טווח הטמפרטורות הטבעי, אולם בישראל לא ניתן כמעט לקבל טמפרטורות כאלה ללא קירור מלאכותי, ויש להשתמש במערכות קירור או במקררי יין. רק בטווח הטמפרטורות של 13-16מעלות מסוגל היין להתיישן לאורך זמן, ואין טעם לנסות ליישן יין שלא במקרר יין.

דינו של יין לבן כדינו של יין אדום, אולם באופן די כללי יינות לבנים מיועדים ליישון הרבה יותר קצר משל יינות אדומים.

אור

 קרני האולטרה-סגול (UV) הנמצאות בשמש אך גם במנורות פלורסנט לדוגמא, גורמות לתהליכים לא רצויים ביין, ולכן יש לשמור את הבקבוקים בחושך, או במקרר בעל חלונות המסננים קרני UV.

לחות

הסיבה שבקבוקי יין דורשים לחות מסויימת היא פקקי השעם. פקקים מסוג אחר אינם זקוקים לרמת לחות מסויימת. כל עוד הבקבוק שוכב (וכך יש לשמור בקבוק יין), הפקק נשאר רטוב ולכן הוא נפוח ומונע כניסת חמצן מוגברת. רק בסביבה יבשה מאוד הפקק עלול להתייבש ולגרום לכניסת חמצן מזיקה, אולם אלו הם תנאים קיצוניים ביותר.

תנועה

טילטולים רבים של היין עלולים לגרום לפגום בו, לכן רצוי לא לשמור את היין במקום הסובל מרעידות קבועות, כגון מקרר בו המדחס אינו מצויד במערכת לשיכוך הרעידות.
בהקשר זה יש להדגיש גם "נסיעות ארוכות" של היין. כאשר היין עובר מסע ארוך כגון טיסה, יש לתת לו לנוח מספר שבועות, מכיוון שהוא עלול להיות פחות נעים לשתיה לאחר טלטולים רבים.

הגשה

לפני

יינות אדומים וגם חלק מהלבנים רצוי לפתוח זמן מה לפני השתייה, ע"מ שינשמו ויתאווררו. חצי שעה בה היין עומד פתוח תעשה טוב כמעט לכל יין, וישנם יינות שייהנו אפילו מ 3-4 שעות של אוורור. במהלך זמן זה היין משחרר את הארומות שלו, מתרכך, ופשוט נעים יותר לשתיה.

טמפרטורה

יין לבן מגישים קר, את זה רוב האנשים יודעים, אולם מה לגבי יין אדום?

הרבה אנשים חושבים שיין אדום יש להגיש בטמפרטורת החדר, כלומר 25 מעלות, אולם זוהי טעות נפוצה. למעשה יין אדום יש להגיש צונן (במונחים של ישראל) כלומר 16-18 מעלות, וניתן אף פחות מכך. אם אין מקרר יין המאחסן את היין בטמפרטורה הזו, ניתן להגיע אליה ע"י הכנסת היין למקרר למשך שעה- שעתיים לפני השתיה. תמיד עדיף שהיין יהיה קצת קר יותר מאשר חם יותר, מכיוון שכמעט תמיד החדר חם יותר מהבקבוק, והבקבוק יתחמם במהירות.

שתיית יין "חם" מדגישה את האלכוהול וארומות שליליות, לעומת ארומות פירותיות וחיוביות כאשר היין בטמפרטורה הנכונה. יינות קלים ועדינים ניתן לשתות קרים יותר.

יין לבן יש לשתות בטמפרטורה של 6-10 מעלות, בהתאם לסוג, אולם ניתן לקרר את הבקבוקים במקרר הביתי עד 4 מעלות, וגם כך היין יתחמם במהירות לאחר זמן קצר.

ובסוף

יין שנשאר בבקבוק מתחמצן מהר מאוד. ישנם יינות אשר לאחר 24 שעות במצב כזה רק ישתבחו, בדומה לאוורור, אולם זהו הגבול. רצוי לשמור בקבוקים פתוחים בעזרת פקק ואקום, אשר מפחית את כמות החמצן בבקבוק, ובמקרר הביתי, כדי לעכב את תהליכי החמצון. בצורה כזו היין יכול להישמר למספר ימים נוספים בלבד.