איך טועמים

טעימת יין נועדה לאבחן את כל שכבות היין השונות, גם כאלה שאנו לא נוטים לשים להן לב בשתייה רגילה של היין. לשם כך אנו נזקקים לשריין את כל החושים שלנו ולהתרכז. כשניגשים לכל יין יש להגיע אליו בלב נקי, בין אם הטעימה נעשית באופן עיוור ובין אם אנחנו יודעים מה אנחנו טועמים, מכיוון שהמוח מסוגל להשפיע בקלות על רמת ההנאה שלנו מהיין.

חוש הראיה

בשלב ראשון אנו בודקים את היין בראיה- מטים את הכוס ב 45 מעלות מעל נייר לבן, באזור מואר בצורה ראויה (אולם לא באור שמש ישירה). אנו מתבוננים בשוליים של היין, ובודקים את הגוון. אם היין צעיר ורענן, נצפה לראות גוונים של סגול ובורדו. ככל שהיין מבוגר יותר נצפה לראות גוונים של אדום, כתום ולבסוף אפילו חום. גוונים כאלה ביין צעיר אינם מבשרים טובות.

חוש הריח

בשלב השני אנו מריחים את היין- תחילה יש לסחרר את היין בכוס ע"מ לאווררו. הסחרור נעשה ע"י סיבוב הכוס באוויר, או כאשר היא מונחת על השולחן. כעת מטים את הכוס לכיוון האף, מכניסים את האף לתוך הכוס, ומריחים לעט ובאופן ממושך. רצוי לעצום עיניים בשלב זה, כדי לנטרל את השפעות הסביבה. הריחות שאנו מחפשים ביין טוב הם ריחות חיוביים- פירות, תבלינים, עשבים, ואפילו ריחות שניוניים כגון עור, אדמה ופטריות. ישנם ריחות שנחשבים שליליים באופן מובהק, והם פשוט ריחות לא רעים ולא נעימים, אולם יישנם ריחות שבמקום אחד יחשבו כשליליים, ובמקום אחר יחשבו למשובחים במיוחד. כאן נכנס עניין הטעם האישי.

חוש הטעם והמישוש

בשלב השלישי אנו טועמים ומרגישים את היין- לוקחים לגימה בריאה של היין אל תוך הפה, ומתחילים לגלגל את היין בעדינות בחלל הפה, במשך כמה שניות טובות. בזמן הזה היין קצת מתחמם, ולנו יש אפשרות להתרכז ולחשוב מה אנחנו מרגישים. הדברים העיקריים שיש לשים לב אליהם בזמן הטעימה הם- רמת החמיצות, רמת הטאניניות (עפיצות- תחושת בוסר), רמת המתיקות, רמת האלכוהול, רמת המרירות, מידת השמנוניות של היין ועוד תחושות כאלה ואחרות שהיין יכול לגרום לנו בחיך. יין טוב הוא יין שאף אחד מהדברים שצוינו אינו חסר, אולם גם אינו מתבלט באופן מיוחד, וזהו יין מאוזן.

כעת נשאר להיפטר מהיין בפה- רצוי לירוק את היין למרקקה, כדי לא להשתכר וכדי שנוכל לטעום יינות נוספים, אבל בהחלט אפשר גם לבלוע את היין. בשלב זה יש לשים לב ל"אפטר טייסט"- הטעם שהיין משאיר בפה לאחר שכבר עזב אותו. יין איכותי ישאיר טעם דומיננטי לאורך זמן, וזוהי תכונה רצויה במיוחד כשרוצים "לתבל" את החיך ביין לקראת האוכל המשולב איתו. רצוי תמיד לקחת לגימה נוספת מהיין, כי ההתרשמות השניה תמיד קצת אחרת מהראשונה.

חוש השמיעה

בסוף הטעימה מקדישים קצת תשומת לב לחוש השמיעה- מה אומרים אנשים אחרים על היין, והכי חשוב- האם הם נהנים?